הפסיכיאטר אריק ברן, שהגה את מודל ה T.A , שם לב לכך שכאשר אנשים מתקשרים זה עם זה, הם עושים זאת באמצעות חלקים שונים באישיותם שנקראים "מצבי אני" (EGO STATES) ומכונים- "הורה", "בוגר" ו"ילד". ניתן לזהותם באמצעות מילים, טון דיבור, מחוות גוף, יציבה והבעות פנים.
היכולת לזהות מאיזה "מצב אני" אישיותי האחר מתנהג, מאפשרת לנו לדייק את התגובות שלנו ולמנוע "קצרים" בשיח והיא גם מאפשרת לנו להניע את השיחה למקומות רצויים לנו ולהגיע לתוצאות מיטביות ותקשורת אפקטיבית.
בכל רגע נתון של חיינו אנו מתבוננים על העולם, משוחחים עם עצמנו ומתקשרים עם אחרים דרך אחד משלושת "מצבי אני" אלה. הדבר דומה למכונית שיש לה שלשה הילוכים ובכל רגע נתון הילוך אחד מגדיר את האופן שבו המנוע פועל והמכונית נוסעת.
ה"הורה" שבנו הוא "מצב אני" שנוצר כתוצאה מתהליכי הזדהות, חיקוי והפנמה של הדמויות הסמכותיות שאיתן גדלנו. כך הן הפכו במרוצת השנים להיות חלק ממבנה האישיות שלנו. "מצב אני" זה כולל את מערכת הערכים, הנורמות, האיסורים, ההרשאות האיומים, התמיכה, העידוד וההעצמה באישיותנו.
בתהליכי תקשורת בינאישית, זוהי המערכת ההתנהגותית בה אנו מתקשרים עם אנשים אחרים מעמדת סמכות ביקורתית (עם מילים כמו: "מותר", "אסור", "בסדר", "לא בסדר" וכו') או תומכת (עם מילים כמו: "סמוך עלי", "אל תדאג", "יהיה בסדר" ועוד).
ה"בוגר" שבנו הוא "מצב אני" שמתפתח בתהליכי החינוך הפורמלי וכולל כישורים ויכולות של חשיבה עניינית/לוגית. כאשר אנו מנהלים את השיח הפנימי שלנו עם עצמנו מ"מצב אני" "בוגר", אנו מפעילים שיקול דעת ענייני, תהליכי הערכת מצב וקבלת החלטות לוגיות. זוהי מערכת דרכה אנו שואלים עצמנו שאלות כגון: "מה כדאי לעשות עכשיו?, מה תהיינה ההשלכות של הפעילות שלי?, בתהליכי תקשורת בינאישית, ה"בוגר" מייצג את המערכת האישיותית האחראית על פתרון הבעיות, החלפת מידע אובייקטיבי, ניתוח רציונלי של מידע ונתונים וקבלת החלטות ענייניות.
בתהליכי ניהול היכולת לתת מענה מתאים לציפיות ה"בוגר" אצל עובד או אצל קולגה, הוא תנאי הכרחי לתפקוד אפקטיבי ולהשגת פתרון מיטבי של בעיות.
ה"ילד" שבנו הוא "מצב אני" המביא לידי ביטוי חשיבתי והתנהגותי את מערכת הרגשות, התחושות, והצרכים. ה"ילד" שבנו הוא מעין "ספריית הקלטות" בה מוקלטים דפוסי התגובה וההתנהגות הרגשית שלנו מגיל 0 עד גיל 7 בערך. כאשר אנחנו נמצאים ב"מצב אני" "ילד", אנחנו פועלים באופן דומה לזה שפעלנו כשהיינו ילדים. ה"ילד" שבנו משתוקק לאהבה, להכרה ולקבלה והוא "ניזון" מתגובות של אמפתיה הבנה ותמיכה. כאשר אנו מנהלים עם עצמנו שיח פנימי מתוך "מצב אני" זה, אנחנו ממוקדים ברגשות ובתחושות שלנו ושואלים את עצמנו שאלות כגון: טוב לי? רע לי? כיף לי? אוהבים אותי? שונאים אותי? נעים לי? לא נעים לי? וכו'.
"מצב אני" של ה"ילד" חיוני למשל במקומות בהם יש צורך בחשיבה חדשנית, יצירתית ופורצת דרך ובבניית יחסים חמים, קרובים וידידותיים.
בכל מפגש בינאישי נפגשים שלושת "מצבי-אני": "הורה, "בוגר", "ילד" של אדם אחד עם "הורה", "בוגר" "ילד" של האחר ומחליפים מסרים ביניהם. למידה ותרגול של "שפת" ה T.A מאפשרת לאדם לזהות "מצבי - אני" (EGO STATES) של עצמו ושל האחר ובהתאם למטרה שלו, לשנות את ה"מצב אני" של עצמו ו/או להשפיע על שינוי ה"מצב אני" של האחר, על מנת להוביל לתקשורת בינאישית אפקטיבית.
לקבלת מידע נוסף על "שפת" ה T.A ניתן ליצור איתי קשר כאן
רוני אוריון דרוקר